מושון הכבשון מבקר את סבתא

מילה של מנוחה

לפעמים אנחנו בטוחים שמשהו רע הולך להתרחש, לפעמים אנחנו דואגים מאוד למישהו.

האם באמת צריך מיד להתחיל לדאוג? ואולי התשובה נמצאת קרוב אלינו ומיד נגלה שלא קרה דבר?

להורים חרדתיים יש על פי רוב ילדים חרדתיים. בואו ננסה להקל על ילדינו ובדרך גם להרגיע את דאגותינו.

הורים ומחנכים יקרים!

לפעמים נראה בחיים שאין תקווה.

אין מי שירים אותנו,

אין מי שיבין אותנו,

המצב לא ישתנה לעולם!

אבל מתוך העצב בא השחוק. דברים משתנים, כי כך זה בחיים.

בואו נלמד את ילדינו שלא לאבד תקווה.

בספר זה מסדרת: "סופרים כבשים" – ישמעו הילדים על התקווה. הכול יכול לקרות, כך פתאום.

הרהורים להורים

גם כשנדמה שהדרך חסומה, ששום דבר טוב לא יכול עוד לקרות, שאין בכלל מה לעשות, עדיין יש!

יש תקווה!

התשובה נמצאת לפעמים מאחורי הגדר הקרובה, בקומה מעלינו, וברחוב הסמוך.

אף אדם לא יודע מהיכן תגיעה התרופה.

רגע לפני שילדינו מתייאשים, בואו נלמד אותם שיש תקווה בחיים.

איך נעשה זאת?

כשהילד שלנו מיואש, מושפל, מדוכא, עצוב. – לא נכעס עליו שכל הזמן מייבב,

אלא מה?

נשאל אותו:

"מה אתה חושב שניתן עוד לעשות?"

"איך אתה חושב שהדבר יכול להיפתר?"

גם אם יאמר שאין כל רעיון, וכך זה גם ייראה, נוסיף ונאמר:

"אי אפשר לדעת מהיכן תבוא הישועה. חכה ונראה אם מגיע לנו שהבעיה תיפתר".