מהו הדבר שאנחנו כהורים הכי רוצים? ילדים ממושמעים,
אכפתיים, קשובים ומקבלים!
האם אנו בעצמנו כאלו?
3 כללים שכל זוג שאכפת לו מעצמו ומילדיו צריך וחייב
לנהוג לפיהם:
1
בן זוגי לא פחות חשוב ממני! הוא אפילו חשוב יותר!
כן, אני יודעת שמלמדים אותנו היום לחשוב על עצמי. "אני החשוב ביותר בבית!"
"עלי לספק את צרכי עצמי ולדאוג לעצמי!"
"אני ואין בלתי!"
אבל מרוב שאנו לומדים ולומדות לספק את צרכי עצמנו, אנחנו לגמרי שוכחים ושוכחות שבן זוגנו הוא
החשוב ביותר בשבילנו. ברגע שנזכור זאת – נחשוב על בן הזוג, נחכה לבואו, נתכנן מה להכין בעבורו,
כך נרגיש שאנו מקבלים, מרוצים ומוערכים.
כי הנותן מקבל. המעריך מוערך והמעודד מעודד.
2
לא לומר מילים שלא הייתי רוצה שיאמרו לי!
חיי היום יום הם חיים תובעניים. מרוב עשייה, לחץ, ריצה, אנחנו לא פעם מדברים בלי לחשוב.
אפשר ומותר לדבר בלי לחשוב יותר מדי על הא ועל דא, כשזה מגיע למקומות של הטלת מרות, או
של שיח לוהט עם הצד השני, כדאי במהירות לעצור. המהירות יכולה להיות נגדנו ויכולה להיות
בעדנו. עצרו בזריזות את המילים שלא הייתם רוצים לומר בשעה אחרת. עצרו את המילים שכמעט
ברחו מן הפה, בדקה אחת, בשנייה אחת, ברגע קל.
מילים שלא תאמרו – לא ייאמרו ולא תתחרטו עליהן.
מילים שיצאו מן הפה – לא יחזרו לשם.
כשתתחרטו, זה יהיה מאוחר מידי. החיצים כבר יתקעו ולא בקלות תצליחו לעוקרם.
3
סליחה היא לא מילה היא אורח חיים
כן, הצד השני עולל לי, עשה לי, חטא כנגדי. אבל האם אני רוצה לשחזר את זה? אם לשחזר את מה
שעשה לי, בואו נשחזר את מה שעשיתי לו.
אם נראה לי, שלא עשיתי שום רעה ורק הוא חטא כנגדי, הרי שאני טועה.
ואם אינני רוצה שישחזרו את מעשי, את מילותיי, את שיגיונותיי – כדאי שגם לא אבקש לשחזר את
אלו של בן הזוג שלי.
נסו לסלוח מכול הלב, זה אומר למחוק את העבר ולא לתת לו דריכת רגל במציאות.
סליחה היא לא שיכחה, – היא מחילה. ישנם דברים שלא נשכח, אבל כן נסלח. ואם אנו רוצים להצליח
לעשות זאת, בואו נזכיר לעצמנו על כל זיכרון מריר, זיכרון חלב: זיכרון מהימים הראשוניים, הטובים,
היפים והנעימים.
רק כך הם ישובו חזרה ויתקיימו בנו, הזיכרונות שלנו.
יש לכם שאלות נוספות ? אתם מרגישים אובדי עצות בתחומים מסוימים?
מנוחה פוקס במיזם חד פעמי לטובת הציבור- שיחות ייעוץ טלפוניות
לפרטים נוספים לחצו כאן